מקור תלמוד ירושלמי פאה ה׳:א׳:ד׳
1 רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הָדָא דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּצָה לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁנֵי שָׁבוּעַ. תַּנִּי אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בִשְׁבִיעִית אֶלָּא בִשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ וְאִם עִבְּרוּהָ הֲרֵי זוּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ הַשָׁנִים כְּסִדְרָן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין הַשָׁנִים כְּסִדְרָן הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאַר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:א׳:ד׳
1 כתב יד א תני אין מעברין כו': שאין השנים כסדרן. פי' שאינו ראוי לאכול מתבואה חדשה תיכף אחר הפסח:
2 היא מוצאי שביעית היא שאר שני שבוע כצ"ל:
3 כתב יד ב שאין השנים כסדרן. ואין אוכלין אחר הפסח מתבואה החדשה: